החלטה בתיק ע"מ 1568/09

ביום 26.2.09 הורה בימ"ש קמא על הארכת מעצרו של העורר בחמישה עשר ימים, לאחר שהתרשם מקיומה של תשתית ראייתית הקושרת את העורר לעבירות חמורות ומקיומה של תכנית חקירה סדורה.

נגד החלטה זו מכוון הערר הנוכחי, במסגרתו טוען הסנגור כי לנוכח מניעת המפגש הרציפה משך כחודש מאז נעצר העורר ולאור נסיבות החקירה כפי שעלו בפרוטוקול הדיון, יש מקום להורות על שחרור העורר או לכל הפחות על קיצור תקופת מעצרו.

מנגד, טענה התביעה כי יש להותיר את החלטת בימ"ש קמא על כנה.

עיינתי בחומר המודיעיני ובראיות הקיימות בעניינו של העורר ותמים דעים אני עם בימ"ש קמא כי קיימת תשתית ראייתית הקושרת את העורר לעבירות חמורות ביותר. התרשמתי אף מתכנית החקירה הסדורה שנועדה למצות את חקירת העורר ושותפיו.

לצד האמור, יש לזכור כי העורר מצוי בחקירה מאז 9.2.09, כאשר במשך כל התקופה האמורה מתנהלת החקירה תוך מניעת מפגש העורר עם בא כוחו.

עמדנו לא אחת על הפגיעה הקשה העלולה לנבוע ממניעת פגישה בין חשוד לסנגורו. כך קבענו לדוגמא בעניין גרמה:

"אין ספק כי מניעת פגישה בין חשוד לסנגורו מהווה פגיעה קשה בזכות ההתייעצות והייצוג (סעיף 78ב לצו בדבר הוראות ביטחון, תש"ל - 1970). מניעת קשר בין חשוד לסנגור, עלולה להפר את האיזון הקשה ממילא, המתחייב מן הרצון לאפשר חקירה אפקטיבית למען גילוי עבירה, ומן הצורך לשמור על זכויותיו הבסיסיות של החשוד כאדם, ובראשן האפשרות להתגונן מפני החשד המוטח נגדו. מניעת המפגש עלולה להעניק לחוקרים יתרון רב על הנחקר, עד כדי שבירת רוחו של זה האחרון ומסירת הודאה כוזבת או שלא מרצון טוב וחופשי. המניעה שוללת מן החשוד את עצות סנגורו, האדם היחיד איתו יכול לעמוד בקשר במהלך החקירה. כן פוגעת מניעת המפגש בקיומו של ייצוג ראוי מאחר שהסנגור מנוע מלקבל אינפורמציה ממרשו. במצב דברים זה, כאשר, מחד גיסא, הסנגור אינו נחשף לחומר החקירה, ומאידך גיסא, אף אינו יודע מהו קו ההגנה אותו מבקש החשוד לאמץ לעצמו, נפגעת באופן קשה האפשרות לייצוג הולם." (ע"מ 3765/06 גרמה נ' התוב"ץ).

בהתאם לאמור, קבענו כי כאשר חקירה מתנהלת תחת צו מניעת מפגש, מן הראוי להדק את הפיקוח השיפוטי (ראה לדוגמא ע"מ איו"ש 3553/05 אלעודה נ' התוב"ץ, ע"מ 1850/06 אברהים נ' התוב"ץ, ואף ע"מ 2109/06 אלמשני נ' התוב"ץ).

אשר על כן, הגם שאין ספק כי ייתכנו מצבים בהם האיזון הראוי בין צורכי החקירה לבין זכויות הפרט יצדיק הארכת מעצר לפרק זמן ממושך גם מקום בו החקירה מתנהלת ללא שניתנת לחשוד אפשרות להתייעץ בסנגור, נדרש ביהמ"ש לתת משקל משמעותי לנסיבה זו ולשאוף להגברת הפיקוח השיפוטי באמצעות צמצום פרק הזמן בין דיון לדיון.

הדברים האמורים נכונים במיוחד כאשר קיום תכוף יותר של דיונים משפטיים אינו עלול לפגוע באופן קשה בניהול חקירה אפקטיבית.

כך, במקרה דנן, התרשמתי כי לצד הצורך בהארכת המעצר להמשך החקירה מהטעמים שהובהרו היטב על ידי בימ"ש קמא, הידוק הפיקוח השיפוטי לא יפגע בניהול החקירה והוא עשוי להיטיב באופן משמעותי עם העורר, אשר כאמור טרם זכה להיפגש עם סנגורו.

בנסיבות אלה, החלטתי לקבל את הערר ולקצר את תקופת המעצר כך שזו תסתיים בתאריך 9.3.09.

מובן כי אין באמור כדי למנוע מגורמי החקירה לשוב ולבקש את הארכת המעצר בהתאם להתפתחות החקירה.

ניתנה היום, 3 במרץ 2009, ז' באדר התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: יע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: